רשלנות רפואית בהריון הינה אחת מהתביעות הרפואיות הנפוצות ביותר הקיימות בבתי המשפט. תביעות מסוג זה מתייחסות למצבים בהם האישה לא נשלחה לבדיקות הנחוצות והנדרשות במהלך ההריון, בדיקות במהלך הריון נעשו בצורה רשלנית או מעקב ההריון לא בוצע כהלכתו.
רשלנות רפואיות בהריון עלולה לגרום לנזק אצל האם ו/או אצל העובר, ובמקרים גרועים יותר לפטירת העובר או ל”הולדה בעוולה“- מצב בו האם יולדת עובר עם פגם או מום (תסמונת דאון, פיגור שכלי, שיתוק מוחי וכיו”ב), מצב שהיה ניתן למנוע אם היה את המידע הדרוש קודם לכן לאם (למשל ע”י הפלה במקרה של נזק מוחי לעובר, או ע”י חילוץ מוקדם של העובר).
בדומה לחוקים ולתיקונים אחרים, גם כאן חלה תקופת התיישנות שאורכת 7 שנים, הנספרת מרגע גילוי הרשלנות, ולא מיום האירוע. מאחר שחוק ההתיישנות חל על אדם בגיר בלבד, יכול כל אדם בהגיעו לגיל 18 לתבוע את הצוות הרפואי אשר טיפל ו/או פיקח על הריונה של אימו, במהלך 7 שנים (עד הגיעו לגיל 25).
ברוב מקרי התביעות מסוג רשלנות רפואית זה, הפיצויים אשר ניתנו לתובעים היו בסכומים גבוהים. נצפו מקרי תביעה בתיקים מעין אלה בנושאים של פענוח מוטעה של הבדיקות הגנטיות, פירוש שגוי של סקירות המערכות (בדיקות אולטרה סאונד) והריון בסיכון אשר לא טופל כהלכה. התוצאות היו הרסניות- תינוקות אשר נולדו וסובלים מנזק בלתי הפיך, מוות בלידה ופגיעה באם.
משרדנו הגיש תביעה כנגד בית חולים שהתרשל בפענוח בדיקת אולטרסאונד שבוצעה לתובעת בה נצפה שק הריון תוך רחמי, אך בבדיקה נוספת שבוצעה התברר כי מדובר בהריון אקטופי / חוץ רחמי – התפתחות הריון שאינה נמצאת בתוך חלל הרחם. כתוצאה מטעות זו היולדת נאלצה לעבור כריתה של החצוצרה הימנית.
התובעת שהייתה בשבוע 7 להריונה סבלה מכאבים חזקים, פנתה לקופת החולים שם בוצעה לה בדיקת אולטרסאונד בה עלה חשד כי מדובר בהריון אקטופי / חוץ רחמי שאינו תקין ומהווה סכנה רפואית ליולדת.
בהתאם לממצאי הבדיקה פנתה התובעת ללא דיחוי אל בית החולים, אך בבדיקתם לא עלה ממצא חד משמעי, התובעת זומנה לבדיקה אולטרסאונד נוספת בה נצפה שק הריון תוך רחמי.
בהתאם לתוצאות אלו שוחררה התובעת לביתה מבלי שניתנו לה הנחיות להמשך מעקב רפואי או טיפול תרופתי.
לאחר חודש החלה התובעת לסבול מדימומים וכאבים עזים, התובעת שבה אל בית החולים אך שוחררה לביתה בין היתר בשל הסתמכות בית החולים על ממצאי בדיקתם האחרונה שפוענחה כתקינה.
לאחר מספר ימים שבה התובעת אל בית החולים כשהיא סובלת מקשיי נשימה וכאבים עזים, התובעת עברה סדרת בדיקות ובבדיקת האולטרסאונד לא נמצא שק הריון תוך רחמי, וזאת בניגוד לבדיקה הקודם.
מאחר שהתובעת הייתה מצויה בשבוע 14 להריונה לא ניתן היה להפסיק את ההריון באמצעות טיפול תרופתי והיא נאלצה לעבור ניתוח לכריתת החצוצרה הימנית.
האבחון השגוי הביא לכך שהתובעת לא הייתה תחת מעקב רפואי, ולמעשה נסגרה בפנייה האפשרות לקבל טיפול תרופתי ששיעור הצלחתו הינו גבוה או האפשרות לבצע טיפול לפרוסקופי לשימור החצוצרה, כאשר שיעור הסיבוכים במקרה זה הוא נמוך ביותר.
טיפול נכון וראוי בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, היה מייתר את הצורך בהתערבות כירורגית רדיקלית לכריתת החצוצרה.
בעקבות האבחון השגוי לתובעת נותרה נכות בגובה 10% בגין כריתה מלאה של החצוצרה לפי סעיף 25(2) לתקנות המל”ל, ובתחום הפסיכיאטרי נותרה לה נכות בגובה 10% נוספים. תביעתה של התובעת לפיצוי עבור נזקיה נאמדים בסך של 500,000 ₪.
חשוב לציין כי גובה הפיצוי הכספי משתנה בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו, המקרה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ובכל מקרה יש לפנות לעורך הדין הבקאי בתחום הרשלנות הרפואית על מנת שיבחן את סיכויי התביעה וגובה הפיצוי.
אם את חושבת שאירע לך מקרה של רשלנות רפואית בהריון , את מוזמנת ליצור קשר עם אריאל סיאג משרד עורכי דין. תוכלי להיוועץ בצוות המומחים שבמשרדנו, או/ו להתחיל טיפול באירוע. אנו עומדים לרשותך ולשירותך בכל עת, ונשמח לסייע. צרי קשר כאן