לא פעם במהלך חיינו אנו נתקלים בצורך בניתוח מסיבות רבות ומגוונות, 
ביניהן מחלות, פציעות, תאונות ועוד. המצב הרגיש הזה,
בו אנו חשופים לגמרי ומוסרים את גופנו לידי צוות רפואי, עלול להיגמר בתוצאות לא מוצלחות. במקרים מסויימים עלולות להיגרם השלכות הרות אסון לאורך שנים, כתוצאה ישירה מתוך רשלנות רפואית בניתוח.
רשלנות רפואית בניתוחים יכולה להתרחש בכל בית חולים ותחת ידיו של כל מנתח/ת, גם המנתח/ת בעל/ת השם הטוב ביותר בתחומו. ההתרשלות יכולה לקרות בבית חולים פרטי כמו בבית חולים ציבורי, בניתוח פשוט וקצר כבניתוח מורכב וארוך ותחת ידיו של מנתח מתחיל בדיוק כפי שעלול להתרחש תחת ידיו של מנתח בעל ניסיון וותק של שנים.
באילו מצבים כשל רפואי מוגדר כרשלנות רפואית בניתוח?
ראשית, חשוב להדגיש כי לא כל ניתוח המסתיים במוות של החולה מוגדר כרשלנות רפואית. ישנם מצבים בהם לא התרחשה רשלנות רפואית בניתוח, אך בכל זאת הניתוח הסתיים בכישלון.
שנית, רשלנות רפואית בניתוח תוגדר ככזו אם במהלך הניתוח או לאחריו נגרם נזק למנותח אשר ניתן היה למנוע על פי מבחן “הרופא הסביר”. על פיו, נבחן אם ניתן היה למנוע את הפגיעה בזהירות הנדרשת; האם הדבר נגרם עקב חוסר מיומנות? אי נקיטת אמצעי זהירות? חוסר תשומת לב?
המצבים בהם רשלנות רפואית בניתוח מוגדרת ככזו, ע”פ החוק, הם:
• הצוות הרפואי המעורב בהליך הניתוח של החולה אינו מתואם ומסונכרן, אינו מודע למצב החולה או/ו להליך הרפואי העתיד להתבצע (ב”צוות הרפואי” הכוונה היא במרבית המקרים לאחיות, למרדים ולרופא המנתח).
• היה ונעשה שימוש בציוד, בטיפול רפואי, בתרופות או בתכשירים שאינם מתאימים לחולה ממגוון סיבות (למשל אם החולה אלרגי לסוג מסויים של תרופה והיא ניתנה למטופל בכל זאת, אם כמות חומרי ההרדמה הייתה רבה מדי עד שגרמה לנזק אצל המטופל וכו’), הרי שמדובר ברשלנות רפואית בניתוח.
• במידה שנשכח ציוד רפואי, אביזר רפואי או כל גוף זר אשר נשאר בגוף המטופל לאחר הניתוח כמו פדים של גזה, צינורית, איזמל, תחבושות ו/או כל ציוד רפואי אחר.
לקבלת ייעוץ ומידע נוסף מעורך דין רשלנות רפואית, הקליקו כאן.
