לייעוץ ראשוני התקשרו: 03-6567070
בחינת סיכויי תביעת רשלנות רפואית להתקבל בבית המשפט
מדי שנה אלפי משפחות בישראל מאבדות את יקיריהם עקב מקרים הנובעים מרשלנות רפואית, ומטופלים רבים נותרים עם מגבלות גופניות או נפשיות לכל חייהם מבלי לדעת שפגיעתם היא תוצאה של רשלנות רפואית.
למרבה הצער, מקרי רשלנות רפואית רבים שחלקם מסתיימים אף במוות אינם מובאים לידיעת המטופל או לבני משפחתו על אף החובה המוטלת על הרופא או על המוסד הרפואי לעשות כן. למעשה, אלפי אנשים חיים חיי סבל מבלי לדעת שעומדת להם זכות להקל את סבלם אילו מעשי הרשלנות לא היו מוסתרים מעיניהם.
לרוב, אין בידי המטופל או בני משפחתו כלים, ניסיון, ידע רפואי ו/או משפטי כדי לבחון האם מדובר ברשלנות רפואית או בסיבוך רפואי מוכר וידוע בתחום הרפואה, שכן תחום הרפואה חובק בתוכו מידע רב, טרמינולוגיה ומונחים מקצועיים הנהירים בעיקר לעוסקים בתחום הרפואה.
מטופלים עשויים לפרש התנהגות שאינה הולמת מצד הרופא או הצוות הרפואי כמעשה רשלנות רפואית. לדוגמה, יחס מזלזל, אדישות, חוסר תשומת לב למטופל אינם מהווים כשלעצמם התנהגות רשלנית, אך ככל שיש בהתנהגות זו הפרה של חובת הזהירות כלפי המטופל וכתוצאה מכך לא אובחנה מחלה בשלב מוקדם שבו ניתן היה למנוע את התפשטותה ואת הנזק שנגרם למטופל, אזי התנהגות זו עשויה להוות מעשה רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית היא הליך משפטי המורכב משלושה מרכיבים עיקריים הצריכים להיבדק באופן יסודי על מנת שניתן יהיה לבסס עילת תביעה נגד רופא או מוסד רפואי. בנוסף, יש לבחון את מאזן הכדאיות בהגשת התביעה וסיכויה להתקבל בבית המשפט בהתחשב בשיקולים הכלכליים וההוצאות הכרוכות בניהול התביעה וכמו כן להשתמש בשירותי תרגום רפואי.
האחת – האם מדובר ברשלנות רפואית
השנייה – האם נגרם לתובע נזק
השלישית – האם קיים קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות לבין הנזק
שאלת הרשלנות הרפואית נבחנת על פי הפרקטיקה המקובלת. הרופא או המוסד הרפואי מחויבים לנהוג במטופל בזהירות, בהתאם לסטנדרט רפואי המקובל וברמה מקצועית טובה ונאותה. סטייה באופן בלתי סביר ברמת המקצועיות תהווה רשלנות רפואית.
אם לא נגרם למטופל נזק, אין הצדקה בהגשת תביעת רשלנות רפואית.
במרבית המקרים הנזק הוא נכות שנותרה למטופל, או מקרים שבהם לא נותרה לו נכות אך ישנה התמשכות של כאב וסבל מיותרים שנגרמו בעקבות הטיפול הרשלני.
האם הטיפול הרשלני הוא שגרם לנזק? לעיתים קיים קושי רב בהוכחת הקשר בין הנזק שנגרם למטופל לבין הטיפול הרשלני, כשהטענה מנגד היא שמקורו במחלה או פגיעה שאינה קשורה לטיפול הרשלני.
במקרה זה נבחנת השאלה האם במקרה שבו המטופל היה מקבל טיפול נכון וראוי, היה ניתן למנוע את הנזק שנגרם לו. ככל שהתשובה לכך תהיה חיובית, אזי קיים קשר בין הטיפול הרשלני לנזק, או במילים אחרות: התובע ניזוק בעקבות הטיפול הרשלני.
חשוב לבדוק האם סיכויי התביעה להתקבל בבית המשפט הם טובים, לאמוד את הפיצוי שישולם למטופל בסופו של הליך ולערוך איזון ביניהם.
אומדן נמוך של פיצוי או סיכויי תביעה נמוכים או שילוב ביניהם עלולים לגרום לתובע הוצאות כספיות כבדות או בפיצוי סמלי בלבד.
לסיכום: בטרם תוגש תביעת רשלנות רפואית יש לבחון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. השאלות שיש לבחון אותן ושפורטו לעיל הן חלק משמעותי בהחלטה באילו מקרים נכון יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית, אך בנוסף ישנם שיקולים נוספים שיש לבחון אותם בהתאם למקרה ולנסיבות.
* מקרים ומבחנים נוספים המקימים עילת תביעה ברשלנות רפואית – ראה ב”הפרת חובה חקוקה”.