לייעוץ ראשוני התקשרו: 03-6567070
איך אוכל לדעת אם הטיפול הרפואי שקיבלתי היה רשלני?
רוב מקרי הרשלנות הרפואית אינם מובאים כלל לידיעת המטופל או בני משפחתו חרף החובה המוטלת על המוסד הרפואי או הרופא לנהוג בשקיפות כלפי מטופליו.
כדי לבדוק האם הטיפול הרפואי שקיבלת היה רשלני, ראשית יש לבדוק האם הוא חרג מהפרקטיקה המקובלת של רופא סביר באותן נסיבות. שנית, האם נגרם לך נזק משמעותי או כאב וסבל ממושכים ומיותרים, ובנוסף האם בעקבות אותו טיפול רשלני וכתוצאה ישירה ממנו נגרם לך הנזק.
מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית אשר יבחן את המקרה, שכן יש בידיו את הכלים הדרושים כדי לברר האם המקרה מהווה רשלנות רפואית.
האם ניתן להגיש תביעה לפיצוי כספי בגין טיפול רפואי גם אם הטיפול עצמו לא בוצע ברשלנות?
ישנם מקרים שיקימו למטופל עילת תביעה נגד רופא או מוסד רפואי ופיצוי כספי בגינה בשל הפרת חובה חקוקה מצד המטפל, במקרים שבהם הופרו החוקים והתקנות שנועדו להגן על המטופל. לדוגמה: אי הסכמה מדעת של המטופל לטיפול הרפואי, פגיעה באוטונומיה, פגיעה בפרטיות ועילות חוזיות.
מהם התחומים הרפואיים שבהם אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית חולשת על כל תחומי הרפואה, לרבות טיפולי אסתטיקה שמטרתם אינה רפואית אלא שינוי מראה ויזואלי המצריך התערבות רפואית.
מדי יום מתרחשים בישראל מקרי רשלנות רפואית במהלך הלידה, בהיריון, בניתוח, בבדיקה, ברפואת שיניים, בגניקולוגיה ועוד.
אין הגבלה בתחום או הגבלה בסוג הטיפול שניתן. רשלנות רפואית היא נגזרת של דיני הנזיקין ולכן כל גורם שהתרשל בתפקידו וגרם לנזק לאחר, ניתן יהיה להיפרע ממנו בגין הנזקים שנגרמו לניזוק.
מתי מתיישנת תביעת רשלנות רפואית?
ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית עד 7 שנים מיום מעשה הרשלנות אך ישנם מספר חריגים:
התיישנות תביעה אצל קטין מתחילה להיספר 7 שנים מיום הגיעו לגיל בגרות, דהיינו גיל 18. בפועל קטין יכול להגיש את תביעתו עד גיל 25 שנה.
במקרה שבו הנזק התגלה לאחר זמן רב ממעשה הרשלנות, תקופת ההתיישנות תיספר 7 שנים מיום גילוי הנזק, ובלבד שלא חלפו 10 שנים מיום מעשה הרשלנות.
ישנם מקרים שבהם מועד תקופת ההתיישנות יתחיל מהיום שבו נודעו לתובע העובדות המהוות עילת תביעה, ללא כל הגבלה. במקרה זה תקופת ההתיישנות תיספר מהיום שבו נודעו לתובע עילות התביעה.
כאשר מדובר בניזוק בעל ליקוי נפשי או שכלי שלא היה לו אפוטרופוס או שהעובדות לא הובאו לידיעתו של האפוטרופוס שלו – תקופה זו לא תבוא בחישוב תקופת ההתיישנות.
נגד מי מוגשת התביעה לרשלנות רפואית – הרופא שטיפל בי או המוסד הרפואי?
ניתן להגיש תביעה נגד הרופא המטפל וגם נגד המוסד הרפואי. לרוב התביעות מוגשות נגד המוסד הרפואי ולא נגד הרופאים באופן אישי, פרט למקרים שבהם הטיפול ניתן על יד הרופא במסגרת פרטית ולא מוסדית.
בנוסף, התביעות מוגשת גם נגד חברת הביטוח שביטחה את הרופא או את המוסד הרפואי בביטוח אחריות מקצועית.
מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום זה?
ההתמודדות המשפטית מול מוסדות רפואיים וגופים גדולים בעלי יכולת ארגונית ועורכי דין מנוסים מצריכה ניסיון וידע משפטי בתחום, והחשוב מכל – היא מצריכה יכולת להעריך כדאיות בניהול הליך משפטי ביחס לתועלת שתצמח לו ממנו בהתחשב בסיכויי התביעה ובסכום הפיצוי שישולם לו בסוף ההליך.
האם ניתן להגיש תביעה בשם קרוב שנפטר?
בהחלט. זכות זו עומדת ליורשי המנוח על פי חוק או צוואה. לרוב מדובר בבני משפחה התובעים בשמו את הפיצויים המגיעים לו ולבני משפחתו.
האם ניתן לקבל תיק רפואי מלפני 30 שנה?
התשובה לכך משתנה בהתאם לסוג המסמכים שאתה מעוניין לקבל. כאשר מדובר בתיק רפואי מבית חולים, חובת השמירה היא למשך 20 שנה. סיכומי מחלה או ספר לידות או פטירות חייב להישמר במשך 100 שנה.
כאשר מדובר במרפאה, חובת שמירת התיק הרפואי היא למשך 7 שנים.
מה קורה במצב שבו אני רוצה להגיש תביעה, אך התיק הרפואי שלי אבד בבית החולים. איך אוכל להוכיח שבית החולים התרשל בטיפול?
במצב זה אין ביכולתך לבדוק את מהלך הטיפול שניתן לך. לכן במקרים אלו בית המשפט יעביר את נטל ההוכחה מהתובע אל הנתבע – במקרה זה על כתפי בית החולים שיצטרך להוכיח שלא התרשל בטיפול הרפואי שניתן לך.
ביקשתי ממנהלת מרפאת השיניים שלי את התיק הרפואי שלי, אך היא סירבה לתת לי אותו בטענה שמדובר במסמכים וצילומים שנעשו במסגרת המרפאה. מה עליי לעשות?
כל מטופל זכאי לקבל מידע רפואי לרבות העתקה של תיקו הרפואי והצילומים המתייחסים אליו. במקרה שבו המנהל מסרב לתת לך את תיקך הרפואי, יש לפנות לעורך דין.
שכנתי מצאה מסמכים רפואיים זרוקים ברחוב, ובהם מסמכים רפואיים מקופת החולים שבה מטופלים ילדיי. האם החוק אמור להגן עליי ועל ילדיי, ומה ניתן לעשות?
חוק הגנת הפרטיות קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של אחר ללא הסכמתו המפורשת. על קופת החולים מוטלת חובה לשמור על סודיות רפואית. במקרה זה אין ספק שנפגעה פרטיותם של ילדיך עקב הפקרת מסמכים רפואיים ברשות הרבים שלא כדין. החוק קובע במקרים אלו כי בית המשפט רשאי לפצות כל אחד מילדך ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪.
בנוסף, יש לפנות לקופת החולים באופן מידי ולדרוש מהם לטפל בנושא ללא שיהוי. על קופת החולים לפעול במהירות ולדאוג לצמצום הנזק שנגרם לבני משפחתך.
רופא השיניים הציע לי טיפול שתלים. לפני הטיפול ציין שמדובר “בהליך פשוט, שאין לי מה לדאוג והכל יהיה בסדר”, אך בפועל הטיפול היה מלווה בכאבים חזקים ולאחר מכן עברתי הליך שיקומי ארוך ומורכב בחלל הפה. האם במקרה זה רופא השיניים פעל כשורה?
במקרה זה חלה על רופא השיניים חובה ליידע אותך בטרם בוצע הטיפול להחדרת השתלים, ולתת לך בין היתר פרטים על ההליך, הסיכונים הכרוכים בטיפול מסוג זה, תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.
כל אלו היו צריכים להימסר לך בשלב מוקדם ככל האפשר ובאופן שיאפשר לך להבין את המידע וההליך הרפואי לצורך קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ולאחר שניתנה לך הזדמנות לשקול את הטיפול מסוג זה או להציע לך חלופות אחרות לטיפול.
במקרה שבו בוצע הטיפול ללא הסכמתך מדעת לטיפול, הרי שזו מקימה לך עילת תביעה נגד אותו רופא בשל פגיעה באוטונומיה.
בנוסף לקבלת הסכמה מדעת לטיפול, במקרה של החדרת שתלים, הליך רפואי זה מחייב גם את הסכמתך בכתב באמצעות טופס הסכמה.
האם כל נזק שנגרם הוא בהכרח מעשה רשלנות רפואית המקימה עילת תביעה ברשלנות רפואית?
בכל הליך רפואי קיימים סיכונים וסיבוכים העלולים להתרחש במהלך הטיפול הרפואי ושאינם מהווים מעשה רשלנות רפואית אלא סיבוך אפשרי מוכר וידוע שהתממש.
אני בטוח שנכותי נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית. אני עובר הליך שיקומי אצל מספר מומחים רפואיים אבל אף אחד מהם אינו מוכן לתת לי מענה לשאלה האם הנזק נגרם מטעות או רשלנות. מה עושים?
רופאים או צוות רפואי נמנעים מלתת מידע או הסבר העלול להביא לתביעה נגד המוסד שבו הם עובדים או נגד עמיתים בשל החשש שהם יהיו חשופים לביקורת מצדם או בשל היכרות אישית עם אותו רופא.
במקרה זה יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר ימצא עבורך את המומחה המתאים ביותר עבורך שאין לו כל ניגוד אינטרסים, על מנת שיחווה את דעתו בעניינך.
האם ניתן להגיש תביעה בכל מקרה של רשלנות רפואית?
בתביעות רשלנות רפואית יש להוכיח כי נגרם למטופל נזק גופני או נפשי משמעותי או כאב וסבל מתמשך בעקבות הטיפול הרפואי. רשלנות רפואית כשלעצמה אינה מזכה את המטופל בפיצוי אלא רק כאשר הטיפול גרם לו נזק או כאב מתמשך שלא לצורך.
בנוסף נשאלת השאלה האם במצב שבו היה ניתן לך טיפול רפואי נכון ונאות, הנזק לא היה נגרם. ככל שהתשובה לכך תהיה חיובית – מדובר במקרה רשלנות רפואית.